היסטוריית ממר"ם

רקע
"בוגר ממר"ם" הוא מותג שקשה מאוד להתעלם ממנו, גם בימים קשים של משבר כלכלי עולמי וזאת על אף שממר"ם של היום היא יחידת מחשבים מתוך קבוצת יחידות ייחודית בצה"ל .מערך המחשוב של צה"ל עבר דרך ארוכה מאז החל את דרכו בשנות ה-60 של המילניום הקודם.
כידוע עם שאין לו עבר, אין לו עתיד וזה נכון גם כלפינו הממר"מניקים, ועל כן מופיע באתר זה המדור ההיסטורי.

הקמת היחידה
ממר"ם, מרכז מחשבים ורישום ממוכן, בית היוצר של מערך המחשבים בצה"ל, החלה את דרכה בסוף שנות ה-50 תודות לקשיים שהטיל פרופסור פקריס (מי שהיה ראש המחלקה למתמטיקה שימושית במכון וויצמן) על כוחות הביטחון בשימוש במחשב המרכזי של מכון וייצמן למדע ברחובות. יש לציין שהגלגל התהפך במהרה : עם הגעת מחשב הפילקו לממר"ם, רכש מכון ויצמן 100 שעות מחשב שנתיות בעלות של 810 לירות ישראליות לשעת מחשב.

את ההחלטה על רכישת המחשב הראשון והקמת ממר"ם קיבל המטה הכללי ב-1958 ותוך זמן שיא של 3 שנים הגיע לארץ המחשב הראשון של ממר"ם והוקמה לה היחידה בבסיס השלישות הראשית ברמת גן.
עם הקמתה הוכפפה ממר"ם ישירות לאלוף יצחק רבין, סגן הרמטכ"ל דאז וראש אגף במטה הכללי, כמו כן הוחלט כי כח האדם ביחידה יהיה "רציני ובעל רמה אינטלקטואלית נאותה". אך כבר בתקופה הזו דרש קצין קשר ראשי, סא"ל ישעיהו לביא את הכפפתה של ממר"ם לחיל הקשר. בקשתו נדחתה, אך בוצעה שני עשורים מאוחר יותר.

נציגי צה"ל ובראשם, מר מרדכי קיקיון יצאו לחפש את המחשב הראשון בארה"ב והתלבטו בין מספר מחשבים כאשר הנבחר היה מחשב הפילקו 2000. על פי חישובי המטה מחשב זה אמור היה לספק כ-8,400 שעות מחשב בשנה לעומת 7,500 מהמחשב של IBM. "יהיה זה המחשב המשוכלל בדורו שהקדים את זמנו"כך אמר קיקיון.
בתאריך ה-26/6/1959 קיקיון מונה להיות מפקד ממר"ם הראשון על ידי ראש אגף מטה, האלוף יצחק רבין.

בניית מתקן המחשב הראשון בצה"ל

כאשר ניגשו אל המלאכה של הקמת מתקן המחשב ולאחר בחירת מיקומו יצאו נציגי צה"ל לארה"ב ולאירופה כדי ללמוד כיצד נכון לבנות את המתקן. הוחלט על בניית מתקן המחשב מתחת לאדמה כדי למנוע מאבק לחדור למערכות הרגישות וכדי לשמור על לחות קבועה. המעבר למתחם החדש החל ביוני 1961 לבנין בין 3 קומות שמהווה עד היום את בסיס היחידה במרכז הקמפוס הטכנולוגי של הבסיס. החדשנות של מתקן המחשב באותה תקופה היתה דווקא ברצפה הצפה של המתקן ולא במחשב שעוד היה בדרך לישראל. הרצפה היתה נושא הדיון כמעט בכל ביקור של VIP כזה או אחר במתקן.

למה שמו את רחבת המסדרים איפה ששמו אותה?
ב-1964 מחליטים בצה"ל לרכוש מחשב נוסף לממר"ם כדי להגדיל את כוח החישוב ובונים מתקן מחשב נוסף ליד זה הישן. על גג האולם מכינים גינה יפה לרווחת החיילים, אך במהרה מתגלה המחדל – המים מהגינה מחלחלים את המתקן עצמו. הפתרון פשוט – הפיכת הגינה לרחבת המסדרים של המחנה (עד היום ניתן לראות שם טקסי סיום של קורסי המחשוב השונים וכמובן אירועים אחרים של המחנה כמו החלפת מפקדי היחידות השונות, אירועי חגים ואף שיעורי כושר גופני של היחידות).

ב-1969 הבנין הקטן של ממר"ם צר מלהכיל את כל החיילים ומחליטים לבנות את בנין ב, אשר תוכנן לגובה חדשני של 10 קומות. משיקולי תקציב הוקמו רק 5 קומות וב-1973 הוא אוכלס ביחידות המחשב של חיל הים, אגף אפסנאות וכוח אדם.
בשנת 1985 הוקם בנין ה שיועד ליחידת ההדרכה של ממר"ם, לימים בית הספר למקצועות המחשב – בסמ"ח, אשר מונה 6 קומות.

מאז ועד היום הוקם עוד מתקן מחשב תחת האדמה, וגם בנין ד מצא את מקומו, וכמובן יחידות המחשב שמתקיימות מעבר לבסיס השלישות בר"ג, בשאר בסיסי צה"ל באיזור המרכז.

מה חשבו על ממר"ם בתחילת הדרך?
לא כולם במטה הכללי חיבקו את הקמת ממר"ם ושמחו על הגעתו של המחשב לצה"ל. עזר וייצמן אמר לקיקיון "שנינו מצווים על הגנת מדינת ישראל. בכסף שאתה משקיע ברכישת המחשב, בהתקנתו ובהפעלתו, יכולתי לבנות עוד מסלול המראה בחצרים וברור, תרומתו של מי תהיה גבוהה יותר בהגנת הארץ, אתה עם המחשב שלך או אני עם מסלול נוסף, שיאפשר הזנקת מטוסים בקצב כפול."

היה ברור כי קניית המחשב לצה"ל מצעידה אותו קדימה, והיחידה ניסתה בשנים הראשונות לחבר את מפקדי המטכ"ל לחשיבות הענין, אך אנחנו רואים שהבורות בתחום הקשתה על הענין וכך נשמע הרמטכ"ל צבי צור בדיון מטכ"ל – "בקשר למחשב האלקטרוני, קורים כאן דברים משונים. עובדים כרגע על הנושא, אינני חושב שמישהו ברור לו מה קורה פה. ביקשתי כאן שיציגו את הדבר."
גם העיתונות לא פסחה על קנייתו של המחשב הראשון ולצד השבחים שפרסם השבועון הצה"לי במחנה על הענין פורסמה כתבה נוקבת מאת אורי אבנרי בעיתון "העולם הזה"תחת הכותרת "מוח יש – שכל אין!"אורי טען שקניית המחשב תהיה כשלון חרוץ. כמובן שהוא טעה.

קורס התכנות הראשון
בעוד חברת פילקו מכינה את המחשב בארה"ב, בארץ החלו להערך בהכשרת כוח האדם והקורס הראשון התקיים באוקטובר 1959 ונמשך 10 שבועות .הקורסים היו בניהולם של מדריכים מארה"ב שהגיעו מטעם חברת פילקו. המחשב הראשון הגיע לארץ ב-1961 תחת מבצע צבאי מנוהל היטב כדי לשמור על החלקים השונים ועל העברתו משדה התעופה בן גוריון לבסיס השלישות.

היינו שישה
עם הקמתה (1958) מנתה ממר"ם 6 תקנים בלבד. ב-1960 עמד התקנון שלה על 75 אנשים, ב-1961 על 124 אנשים וכיום מדובר בקבוצה איכותית של אלפי קצינים וחיילים בתחומים המקצועיים השונים.

ממר"ם החלה את דרכה כיחידה אחת לתחום המחשוב הצה"לי והורכבה מחוליות שייצגו את האגפים והצרכים השונים. אך במהרה הכוחות הפוליטיים הכריעו את הכף וב-1963 פוצלה היחידה ליחידות מחשב שונות כאשר מעמדה של ממר"ם נשמר באופן מיתולוגי עד ימינו כראשונה בין שווים. ב-1982 מתקבלת ההחלטה על הכפפת ממר"ם לחיל הקשר ומהלך זה מסתיים ב-1989 כאשר מפקד ממר"ם יחד עם שאר יחידות המחשב מוכפפים לקצין הקשר הראשי.
ב-1994 מתקבלת ההחלטה לרכז את כוחות המחשוב תחת חטיבת המחשוב בחיל הקשר כשעומד בראשה תת-אלוף. בממר"ם מתמרמרים על ההחלטה שכן כוחו של מפקד ממר"ם הוחלש עוד יותר ובעצם התרחק מתפקידו כיועץ המטה הכללי ענייני מחשוב.

הקמת החטיבה שינתה את פני מערך המחשוב הצה"לי וכללה הקמת יחידות מחשב חדשות ואת בית הספר למקצועות המחשב (בסמ"ח) כיחידות נפרדות מממר"ם הכפופות ישירות לראש החטיבה. בשנת 1999 מחליט ס.הרמטכ"ל, האלוף בוגי יעלון, על ביטולה של חטיבת המחשוב והכפפת חיל הקשר על כל יחידותיו לאגף הטכנולוגי לוגיסטי של צה"ל ומקים את חטיבת התקשו"ב (תקשורת ומחשבים) באגף המבצעים של המטכ"ל כדי לספק תשתית צה"לית בתחום וליצור סינרגיה בין האגפים.

בשנת 2000 הוכפף בסמ"ח לבה"ד 7, בסיס ההדרכה של חיל הקשר כדי לתת מענה הדרכתי כולל בתחומי הקשר, האלקטרוניקה והמחשבים.
ב-3 במרץ 2003 צה"ל טורף את הקלפים שוב עם הקמתו של אגף התקשוב, חיל התקשוב ויחידת לוט"ם – היחידה לתקשוב ולטכנולוגיות המידע (IT). הקמתו של אגף התקשוב במטה הכללי מעידה על משמעות תחום המחשוב לצה"ל, כאשר היום המחשב נוכח בכל מקום בצה"ל מהמשרד העורפי ועד לצוות בחזית הלחימה.

במסגרת הקמת יחידת לוט"ם אשר כוללת את כל בתי התוכנה של זרוע היבשה מתמזגות:

• יחידות ממט"ל – מרכז מחשוב טכנולוגי לוגיסטי וממכ"א מרכז מיכון כוח אדם ליחידת לשם.
• יחידות מא"מ – מיכון אג"ם ומפקדות ומערכות שו"ב, שליטה ובקרה ליחידת שהם.
• ממר"ם מגדילה את כוחה ומספקת שירותי תשתית תוכנה ושירותי מחשב לכלל היחידות.

כמו כן השינוי בתפיסה הכיל את כלל היחידות בזרועות השונות ומתקיימות להן יחידת ממת"ם – מערכות מידע, תהליכים ומחשוב של חיל הים, ויחידת אופק של חיל האוויר שאיחדה את יחידת 180 וממד"ס (מרכז מדעי והנדסי) וכמובן את יחידות חיל המודיעין, יחל"ם, 8200 ועוד.
אחת הבעיות של מערך התוכנה בצה"ל עוד משנות ה-60 היא בריחת המוחות. ראש ענף תכנות והדרכה בממר"ם של שנות ה-60, יהושוע מאור, הכין תוכנית תמריצים להשארת כ"א איכותי במערך המחשוב. אז הוצע ללמוד בטכניון תואר שני כשהשנה הראשונה היא על חשבון היחידה. ובשנה השניה יקבלו הלומדים יום חופשי לטובת הלימודים. מאז ועד היום תוכניות השירות טפחו וגדלו ולימודים לתואר ראשון הן חלק משמעותי בחייהם של אנשי הקבע במערך ובנוסף, כמובן שקיימים תמריצים כספיים.

היום שירתו שתי נשים בתפקיד מפקדת ממר"ם – אל"מ מירי קדמיאל ומפקדת לוט"ם הנוכחית, תא"ל איילה חכים שבתפקידיה הקודמים גם פיקדה על יחידת ממר"מ ויחל"ם של חיל המודיעין וכסגנית מפקד לוט"ם. איילה היא התוכניתנית הראשונה המשמשת בתפקיד מפקדת לוט"ם ובדרגת תא"ל.

ממר"ם זה מותג של איכות, של שאיפה למצויינות, של מקצועיות,
לא בגלל היחידה עצמה, אלא בגלל האנשים שמרכיבים אותו.